– מקובל לחשוב שלא ניתן להוכיח אמיתת קיומו של הבורא.

אך האמת היא קביעה זו שרירותית, אידיאולוגית! ניתן בהחלט להוכיח את אמיתת מציאות הבורא. (ראה מערכה 1).

– מקובל לחשוב שהמדע מוכיח שהבורא לא קיים.

אך האמת היא שלכל הישגי המדע אין שום קשר לבירור האמת על מציאות הבורא. המדע אינו אתאיסטי, כמו שהוא לא תאיסטי, אין לו שום היגד אידיאולוגי. (ראה מערכה ראשונה, תחילת פרק 3).

– חושבים שלא ניתן לחקור את מציאות הבורא במתודה מדעית, ולכן אין אפשרות לאמת את קיומו.

אך האמת היא שהמתודה המדעית אינה ישימה בשאלת קיומה של מציאות הבורא, ולכן אין בסמכות המדע לאמת או להכחיש את קיומו. (ראה נספח 1, מערכה שניה ומערכה שלישית).

– מקובל לחשוב שהמדע מסביר את הטבע במלואו, ללא צורך לערב הסברים על טבעיים.

אך אמת היא שהמדע לא מספק הסבר שלם, אחדותי ועקבי, הקובע מה היא המציאות האמיתית. (ראה נספח 1, נספח 3, נספח 4, מערכה 3).

– מקובל שתאוריית האבולוציה היא עובדה מדעית.

אך האמת היא שהשערת האבולוציה אינה עובדה מדעית (ראה נספח 4, מערכה 2, פרק 5).

– מקובל לחשוב שקיים רק עולם של חומר, והתפיסה החומרנית נכונה. די בחוקי פיזיקה וכימיה כדי להבין את הטבע. 

אך האמת היא שאמיתת המטריאליזם לא הוכחה, לא בפילוסופיה ולא על ידי המדע. על בסיס הפיזיקליזם באופן עקרוני לא ניתן לחקור ולהבין את מוצא היקום ואת קיומה של התודעה האנושית – שני תחומים מרכזיים בהבנת העולם. (ראה נספח 1, מערכה ראשונה, פרק 3, מערכה שניה, פרק 2).

– מקובל לחשוב שאין מציאות רוחנית.

אך האמת היא שיש מציאות רוחנית. (ראה נספח 1 ונספח 2).

– מקובל לחשוב שלא ניתן לנהל דיון רציונלי בנושא של בריאה תבונית.

אך האמת היא שניתן לדון באופן רציונלי על בריאה תבונית ואף אפשר להעמיד תפיסה זו במבחן אימות והפרכה. (ראה מערכה 2, ומערכה 3).

– חושבים שאם נקבל את ההסבר של הבריאה התבונית נחזור לימי ביניים, ללא הישגי טכנולוגיה מודרנית.

אך האמת היא שלהצלחה טכנולוגית ולהתקדמות המדע אין כל קשר עם קביעת האמת על קיום הבורא. (ראה סיכום בסוף מערכה שניה).

– חושבים שההנחה שאכן קיים בורא לעולם, היא קץ המדע, ויש לוותר על חקירת הטבע.

אך האמת היא שלתואנה זו אין כל בסיס, לא בהיגיון ולא בעובדות. שום דבר מלבד תפיסת העולם האתאיסטי אינו מונע מאנשי המדע לבנות בנין מדעי ולפתח טכנולוגיות שונות על בסיס ההנחה שקיים בורא לעולם. (ראה מערכה שניה, פרק 1.5).

– מקובל לחשוב שהתורה היא אויב המדע.

אך האמת היא להיפך, התורה מצווה לאנושות לכבוש את העולם, ולצורך כך לעסוק במדע ולפתח טכנולוגיה. (ראה מערכה שניה, פרק 7).

– מקובל שהדוקטרינה האתאיסטית מבוססת על המדע, והיא בעלת היגיון מושלם.

אך האמת היא שהאתאיזם לא מבוסס על המדע ולא על היגיון. זו אידיאולוגיה הכופה את המדע לחקור את העולם על ידי סדרי היגיון הפוכים, אבסורדיים: אקראיות הגורמת לתכליתיות, מקרה יוצר תכנון, כאוס גורם לסדר, מידע מדויק נבנה מעצמו, אינפורמציה הופכת לחשיבה, פעילות חשמלית יוצרת משמעות, מולקולות כימיות נהנות ממוסיקה, מ"כלום" מופיע "הכל"… (ראה מערכה שניה ורביעית).

– מקובל שהאתאיזם – השקפה רציונלית ומאומתת.

אך האמת היא שהאתאיזם היא השקפה בדויה שמנצלת את סמכות המדע כדי לכפות בכח את האידאולוגיה ואורח החיים החילוני על כל מי שלא סובר כמותם. הרושם שכביכול האתאיזם היא שיטה רציונלית ומאומתת, אינו אלא ערפל סמנטי שנוצר במוחם של אנשים כתוצאה מתעמולה מיומנת המתנהלת לאורך כל שנות חייהם. (ראה סיכום בסוף מערכה שלישית). 

יחשפו עוד שקרים רבים שהתווספו בכל שנות התעמולה האתאיסטיות.